בשנות התשעים היה בערוץ הילדים משחק טלפוני בשם "הוגו". גיל ססובר הנחה ועשה פרצופים מצחיקים בזמן שילדים הסתבכו עם מקשי הטלפון שלהם. איך נזכרתי בזה פתאום? כי בשיר הפתיחה היתה שורה "הטוב מוכרח לנצח".
שהטוב ינצח? זה נשמע הגיוני, זה נשמע נכון, אבל זה לא קורה בפועל.
סיפור בית"ר בשבועות האחרונים חידד אצלי את הנקודה הזאת: קומץ אלים שמוכן ללכת עם הראש בקיר ולאיים על מי שלא מסכים איתו יכתיב את המציאות הרבה יותר מהרוב הכי טוב בעולם.
זה לא רק בבית"ר כאמור, אפשר למצוא דוגמאות לכך גם במקרי הדרת הנשים ששוטפים אותנו וגם במאחזים בלתי-חוקיים ובמסעות נקם/הפחדה של מתנחלים. צריך לדייק ולהסביר שלא חייבת להיות אידיאולוגיה מאחורי הקומץ האלים. בריונים שדוהרים על טרקטורונים בשטחים פתוחים לא מונעים על ידי אידיאולוגיה, ובכל זאת הם מצליחים להשליט טרור על הרוב שמחפש לטייל בחיק הטבע המצומצם שיש לנו.
אז מה עושים? אין לי מושג. אני לא רואה את המצב משתנה - הוא נותר חסר סיכוי וחסר תקווה במיוחד כאשר הכוחות שאמורים לנטרל אותו והשלטון שאמור להתוות מדיניות נגדו מחפשים רק שקט תעשייתי.
שהטוב ינצח? זה נשמע הגיוני, זה נשמע נכון, אבל זה לא קורה בפועל.
סיפור בית"ר בשבועות האחרונים חידד אצלי את הנקודה הזאת: קומץ אלים שמוכן ללכת עם הראש בקיר ולאיים על מי שלא מסכים איתו יכתיב את המציאות הרבה יותר מהרוב הכי טוב בעולם.
זה לא רק בבית"ר כאמור, אפשר למצוא דוגמאות לכך גם במקרי הדרת הנשים ששוטפים אותנו וגם במאחזים בלתי-חוקיים ובמסעות נקם/הפחדה של מתנחלים. צריך לדייק ולהסביר שלא חייבת להיות אידיאולוגיה מאחורי הקומץ האלים. בריונים שדוהרים על טרקטורונים בשטחים פתוחים לא מונעים על ידי אידיאולוגיה, ובכל זאת הם מצליחים להשליט טרור על הרוב שמחפש לטייל בחיק הטבע המצומצם שיש לנו.
אז מה עושים? אין לי מושג. אני לא רואה את המצב משתנה - הוא נותר חסר סיכוי וחסר תקווה במיוחד כאשר הכוחות שאמורים לנטרל אותו והשלטון שאמור להתוות מדיניות נגדו מחפשים רק שקט תעשייתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה