יהודה יפרח, ראש הדסק המשפטי של מעריב ומקור ראשון מבכה את "הקלות הבלתי נסבלת שבה אנו מיירטים מועמדים מוכשרים עם רקורד של מפעל חיים פנומנלי".
הוא בוחן את "האיזון שבין שמירה על טוהר המידות לשאיפה למצוינות
בשירות הציבורי" ומסכם:
"המחיר הציבורי להפרת האיזון הוא יקר. פחות ופחות אנשים מוכשרים יהיו מוכנים להיכנס במודע לסיכון בהתבזות ציבורית. אף אחד לא רוצה לחטוף זובור. מנכ"לים בכירים יחששו מהעיתונאי שיעלה באוב אי דיוק בדיווח מס משנת תרפפ"ו, או משפט שהתפרש לא נכון על ידי חיילת ששירתה תחתם בסדיר."
אז יאיר לפיד לימד אותנו שפרופסורים לכלכלה הם חבורה
מאוד צבעונית ופרועה. כי כאלו הם המטרידנים,
צבעוניים ופרועים. לא ראויים להוקעה ציבורית.
יהודה יפרח מוסיף ומדגים מקרה הטרדה קלאסי – רק משפט שנאמר. בלי שום כוונה. חס וחלילה. ומי
בכלל רוצה לגעת בך יא מכוערת.
ואחר כך אנשים שואלים למה עמודי "אחת מתוך אחת" הם חשובים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה