1.
בנט מאיץ בילדים להיות תלמידים טובים, בעיקר במקצועות הריאלים. האם
בנט מכיר את הקשר
הישיר והחזק מאוד בין הדירוג הסוציואקונומי של יישוב לבין אחוזי ההצלחה של
בניו ובנותיו בבגרויות? במקצועות הריאלים?
האם בנט לא מוטרד מכך שקיימים ילדים רבים, רבים מדי, שלא מסוגלים
להגיע ל-5 יח"ל במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה בגלל שההורים שלהם לא יכולים לממן
להם שיעורים פרטיים? בגלל שההורים שלהם לא יכולים לשלם תשלומים
נוספים לשעות לימוד נוספות בבית הספר? מה בנט מתכנן לעשות בנידון?
2.
הקריאה להורים לכוון את ילדיהם ללימודי הנדסה צורמת מכיוון שהיא
מתעלמת ממקצועות אחרים. מדינה לא יכולה להתקיים ממהנדסים בלבד. יש צורך גם
ברופאים, אחיות, עובדים סוציאלים, עובדי מלאכה ועבודת כפיים, עובדי שירותים...
למעשה, קיים גם מחסור
חמור במורים למדעים מדוייקים, אותם מקצועות שבנט מעוניין שכל ילדי ישראל
ילמדו. האם בנט שואל את עצמו איך נוצר המחסור הזה? האם תנאי ההעסקה של
המורים מרחיקים מורים פוטנציאלים? האם אנו רוצים שהמורים והמחנכים של דור העתיד יאלצו
לקבל הבטחת
הכנסה? מה בנט מתכנן לעשות בנידון?
3.
אני תוהה אם בנט מאמין באמת ובתמים שכל ילד ישראלי מסוגל (ורוצה)
להפוך למהנדס. מין אמונה עיוורת כזאת בג'ניוס היהודי ובסטארט אפ ניישן ובחוצפה
הישראלית שמתרגמת להצלחה. בטח שאנחנו הכי חכמים – תראו כמה מקבלי פרס נובל יהודים
יש! אנחנו מצליחנים, אנחנו גאונים, אנחנו מקוריים ואנחנו צריכים לרוץ קדימה
ולעזאזל עם מי שנשאר מאחור. זאת תפיסה ילדותית, תמימה ואף מסוכנת כאשר היא אוחז בה
שר הכלכלה שלנו.
יש לי הרבה ביקורת על בנט במגוון נושאים, אבל אנסה להתמקד בנושא הספציפי
הזה: אמנם נראה שהסטטוס הזה מגיע מדאגה כנה, אבל בנט מנותק. הממשלה הזאת כבר סגרה
שנה של שלטון והוא עדיין מנותק. הייתי רוצה ששר הכלכלה שלי יהיה מחובר יותר לקרקע.
שלא ינסח מדיניות בהתבסס על האמונה בכך שכל ילד ישראלי הוא מהנדס בפוטנציה. שיבין
שבתפקידו כשר הוא אמור לשרת את כלל אזרחי המדינה – גם אלו שלא יכולים להיות
מהנדסים, גם אלו שיכולים אבל לא יגיעו לכך כי אין להם את התנאים לכך וגם אלו שפשוט
רוצים לעבוד במשהו אחר. מדינת ישראל היא לא כמה חברות הייטק וצבא ששומר עליהן.
מדינה היא חברה שלמה שצריכה להיות מגוונת כדי להתקיים ולשגשג. מדינה שייכת לכלל
אזרחיה וצריכה להתנהג בהתאם.

לא הבנתי - אם יש כאלה שאינם מסוגלים להיות מהנדסים, אז זה פסול לעודד את אלו שכן מסוגלים? בגלל שלא כל אחד יכול להיות רופא, אז לא נעודד את הטובים להגיע לרפואה? האם כל עידוד של אנשים להגיע למקום מסוים או לתחום מסוים זו אוטומטית דחיקה או פגיעה בכל השאר?
השבמחקבנט מדבר על מחסור במהנדסים, מחסור שהוא נכון וקיים, וזה אינטרס גם של המדינה וגם של המהנדסים-בפוטנציה למלא את החסר הזה, אז למה לקחת את הפוסט הזה ולהפוך אותו לשלילי?
קודם כל חשוב להבהיר שבנט הוא לא כמוני וכמוך, הוא שר בכיר בממשלה. אנחנו יכולים לעודד פסיבית. משר בכיר אתה מצפה שיניע תהליכים - אין מספיק תלמידים שלומדים 5 יח"ל פיזיקה, אנגלית ומתמטיקה? דאג שיהיו מספיק מורים ושתנאי ההעסקה של המורים הללו יעודדו את הטובים ביותר להגיע להוראה. דאג שגם ילדים ממשפחות בעשירונים הנמוכים יוכלו ליהנות מהיוקרה והתנאים המתגמלים שבהייטק.
מחקמעבר למהנדסים, בישראל כיום חסרים גם רופאים (לדוגמא). המחסור ברופאים מורגש הרבה יותר מאשר מחסור במהנדסים. הוא משפיע על האזרח הממוצע הרבה יותר. הייתי רוצה לראות את בנט נלחם גם לשיפור התנאים של הרופאים ולהוספת תקנים.
(ראיתי שכתבת בפייסבוק בגנות זה שמדברים על תג מחיר ולא על פיגועים. אז תחשוב שככה אני רואה את זה: המהנדסים הם תג מחיר הכי קטן וזניח. הפיגועים הם החינוך, הבריאות והרווחה. בנט נותן כאן משקל לדבר פחות משמעותי וזה מרגיז אותי. הקבלה קצת צולעת, אבל אני מקווה שתצליח להבהיר למה אני רואה את הפוסט כשלילי)